07/03/2026
פוסט קצת ארוך אז בקצרה: אם גם אתם חולמים על טיול עם אבא, שמשלב את עולם התעשייה, העבודה, המלאכה שמאחורי הויסקי - בשילוב של טיפות ממי הזהב האלו. אני כאן - לתפירה אישית.
ולא בקצרה, הנה הסיפור המלא שגם יסביר את האיור המצורף:
בילדות לאבא היה מפעל לעיבוד שבבי, הוא תמיד היה כזה יזם, עצמאי וחשב מחוץ לקופסא. ורק בבגרות, יותר מ-20 שנה אחרי שהוא נפטר באופן מפתיע למדתי כמה ממנו יש גם בי. לא רק ביזמות ובהרפתקנות, אלא גם בנקודת המבט על העולם. כשאני אוהבת להסתובב במזקקות הויסקי זה אף פעם לא רק על הויסקי. יש בזה הרבה מעבר.
כשאני תופרת טיול בסקוטלנד למטיילים - השאלה היא לא רק אם הם אוהבים וויסקי, אלא גם חובבי תהליכים, מלאכות, טכנולוגיה. זו הפרספקטיבה הנכונה על עולם הוויסקי, לבחור את המזקקות שמביאות משהו של פעם, משהו מעכשיו וגם קריצה לעתיד, לאן הסיפור הזה הולך. השבוע תפרתי טיול אל קמפבלטאון ללקוחות וזה פתח לי שוב את הצ'אקרות האלה בדיוק.
המקום הזה, קמפבלטאון זה לא 'עוד אזור ויסקי', זה ה-אזור שהיה בעבר בירת הוויסקי של סקוטלנד. פעלו בשטח האדמה הדי קטן הזה (יחסית) 30 מזקקות שהביאו אותו לקדמת הבימה. ואז הכל חשוב – צינורות, דודים, זיקוק, אש, שמרים, שעורה, שינוע, תחבורה ימית. כל זה בפרקטיקה, אבל כמובן שיש פה נגיעות שהן הרבה מעבר – פוליטיקה, יחסים בינלאומיים, יצוא, יבוא, מסחר והרשימה עוד ארוכה.
אבל נחזור לאבא יהודה ולטיול שאני עושה איתו לפעמים בדמיונות, אל 'מפעלי' הויסקי האלה ובמיוחד בקמפבלטאון - משתמשים פה במעבים מסוג Worm Tub, הם צינורות נחושת בתוך מיכלי המים הענקיים וזו טכנולוגיה שמפחיתה את האינטרקציה עם הנחושת, בהשוואה למעבים המודרניים. זה משאיר בתזקיק מרקם קצת יותר 'בשרי' שחובבי הויסקי הרציניים מעריכים. ספרינגבנק היא אחת מהמזקקות הבודדות שעדיין משתמשות באש גלויה לחימום ה-Wash Still, כי זה יוצר יותר נקודות של קרמליזציה בתוך הדודים שמוסיפות עומק, טעם קלוי לתזקיק. זה נתון מאד לא מובן מאליו ברמת הדיוק והעבודה שהוא מצריך, של המומחים לדבר.
בזכות הקרבה לאוקיינוס והלחות הגבוה – האיינג'לס שייר נמוך יחסית (1-1.5%) אבל, דווקא ספיגת המלחים והאופי הימי חודרים לעץ בצורה אינטנסיבית יותר מאשר בהיילנדס של סקוטלנד. רוב המחסנים פה, הם מחסני Dunnage מסורתיים עם רצפת העפר, קירות האבן העבים וחביות שמוערמות רק עד 3 קומות. זה עוזר לשמור על הלחות הקבועה והטמפ' הנמוכה – ולעשות יישון איטי ומדויק יותר. זה נראה זניח אם רק עוברים בחדר החביות, אבל באמת שלכל דבר קטן וגדול יש השפעה וסיבה.
בימנו, קמפבלטאון מייצרת כמות מזערית בהשוואה לספייסייד (פחות מ-2 מיליון ליטר בשנה לכל האזור), אז כל טיפה פה היא באמת סוג של 'זהב נוזלי'. בקבוקי ספרינגבנק הם בין פרטי האספנות הרווחיים ביותר בעולם המכירות הפומביות – עליית ערך מתמדת של מאות אחוזים.
אם לסכם: ביקור בקמפבלטאון מומלץ לפחות ל-3 לילות כדי להשקיע את הזמן כמו שצריך בשילוש הקדוש של גלן סקושיה, גלנגייל (קילקארן) והשכנה – ספרינגבנק. ואם אתם כבר שם, אז השקיעו עוד כמה שעות טובות בנסיעה אל אראן השכנה. להשוואה עם פעילות מודרנית.
ואם גם אתם חולמים על טיול כזה עם אבא (או אמא, כל אחד והוריו... אני כבר רואה מה אני עושה עם הבן שלי עוד 15 שנה במזקקות) שיודע להעריך קצת טכנולוגיה, כימיה, מלאכה, זיקוק וכמובן – לזמן איכות שמשלב גם ויסקי, נסיעות פנורמיות, כמה הליכות טובות והרבה מאד קסם. אני כאן, להיכנס אתכם בין השורות, בין הטיפות, לטיול בהתאמה אישית כמו שאני כל כך אוהבת לעשות. הילה 0544224381
באיור: פנטזיה על רגע כזה של אבא יהודה והילה.