12/05/2016
For English see below!
*Scroll down for English translation*
והפעם על ראש שמחתנו (בנוסף לקשתות השיער המהבהבות שקנינו בהון עתק): מנורת שבעת הקנים-באלבום מיוחד לחברינו בפייסבוק!
המנורה מהווה סמל לשילוב יהודי-ציוני-אזרחי: לאורך הדורות, היא הייתה מוקד במורשת היהודית: החל ממקומה החשוב בבית המקדש, ועד לבחירתה כמרכיב מרכזי בסמל המדינה.
המנורה היא למעשה המוטיב הנפוץ והאופייני ביותר באמנות היהודית העתיקה: היא הופיעה -לראשונה בזיכרון ההיסטורי של העם היהודי -כאובייקט מרכזי במשכן, ושמרה על מעמדה המרכזי בבית המקדש הראשון והשני. מעמד זה נשמר לאורך השנים הן בתפוצות והן בארץ ישראל, והוא בא לידי ביטוי בבתי קברות (למשל, בבית שערים שבגליל התחתון) ובבתי כנסת. במקומות אלה, אפשר למצוא את המנורה כשהיא מגולפת באבן על כותרות, עמודים, משקופי דלתות, מצוירת על קירות ומתוארת ברצפות פסיפסים.המנורה אף הופיעה גם על חפצים קטנים, כגון כלי זכוכית, זהב, כלי בית, חותמות, קמעות ונרות שמן.
"המנורה מייצגת את עברו המפואר של העם היהודי, ובניגוד למגן דוד – היא סמל שאינו מופיע אצל עם או אומה אחרים בעולם", כך הסבירו האחים שמיר, מעצבי סמל המדינה, את בחירתם במנורה.
המנורה שמופיעה בסמל המדינה עוצבה בדומה לזו המופיעה על שער טיטוס ברומא. בתבליט שעל השער, אשר העלה על נס את ניצחון הרומאים על היהודים במרד הגדול, מתוארים שבויים מממלכת יהודה כשם נושאים כלים מכלי בית המקדש – ובפרט את המנורה. השימוש בדוגמת מנורה מהתבליט הרומי, נועד לסמל את חזרת המנורה למקומה ואת ההתחדשות בארץ.
כך, הפכה המנורה לסמל של תחייה מחודשת, והיא התקבעה בזיכרון הקולקטיבי של העם. גם בימינו ניתן למוצאה בסמלים ארגוניים רבים כמו בסמל רשות העתיקות, תנועת בית"ר, התנועה לאיכות השלטון, ועוד.
באלבום זה, ריכזנו עבורכם ביטויים שונים של המנורה, כפי שהופיעו לפני מאות רבות של שנים. חג שמח!!
******
*צלמים: קלרה עמית, מיקי קורן, מריאנה סלצברגר, מירון סוכובולסקי, יעל יולוביץ
עריכה: מירב שי, יולי שוורץ
***********************************************
Celebrating Independence: a holiday album – just for our friends on Facebook! And this time: the seven-branched candelabrum (menorah)!
The menorah is an emblem symbolizing the combination of Jew – Zionist – civilian: for generations it was a focal point in Jewish tradition beginning from its important place in the Temple, and until its selection as the principal element in the State of Israel’s official emblem.
The menorah is actually the most common and characteristic motif in ancient Jewish art: it first appeared in the historical memory of the Jewish people as an important object in the Tabernacle and maintained its principal status in the First and Second Temple. This standing was also preserved over the years both in the Diaspora and in Israel, and is reflected in cemeteries (for example, at Bet Sheʽarim in the Lower Galilee) and in synagogues. In these places, one can find the menorah carved in stone on capitals, columns and lintels, drawn on walls and depicted on mosaic floors. The menorah also appeared on small objects, such as glassware, gold, domestic wares, seals and stamps, amulets and oil lamps.
"The menorah represents the glorious past of the Jewish people, and in contrast to the Star of David, it is a symbol that does not appear among other peoples or nations elsewhere in the world”, and in that way the Shamir Brothers, designers of the official emblem of the State of Israel, explained their choice of the menorah.
The menorah that appears on the emblem of the State of Israel was designed similar to the one that portrayed on the Arch of Titus in Rome. In the relief on the arch, which hailed the victory of the Romans during the Great Revolt of the Jews, prisoners from the Kingdom of Judea are depicted carrying ritual objects taken from the Temple, particularly the menorah. The use of the menorah from the Roman relief was meant to symbolize the return of the menorah to its place and the rebirth of the country.
Thus, the menorah became a symbol of revival, and is firmly fixed in the collective memory of the people. Even today one can find it portrayed on the emblems of many organizations such as the symbol of the Israel Antiquities Authority, the Betar Movement and the Movement for Quality Government in Israel, etc.
